מוסקט, טימין, זנגוויל, סלרי, צילי

214_muskat

אגוז מוסקט – מלחים פורטוגליים הביאו את הצמח לאירופה מאיי בנדה בשנת 1512 בקירוב. הוא קנה לו שם של תרופה לכל מחלה:

  • מפיג גזים
  • ממריץ עיכול
  • מונע הקאות
  • מעורר תיאבון
  • אנטי דלקתי.

טימין – בעברית: בת קורנית. הרומאים נהגו לשרוף את הצמח באמונה שהעשן מסלק עקרבים. הפעילות:

  • אנטי חיידקית
  • משתנת
  • משככת שיעול
  • אנטיביוטית
  • מאחה פצעים
  • בשימוש מקומי : מגבירה את זרימת הדם לאזור.

זנגוויל – מוצאו באסיה הטרופית, אך במערב הוא מוכר כצמח מרפא כבר 2000 שנה.כצמח חם ויבש היה הזנגוויל מקובל בשימוש נגד צינה. הפעילות:

  • ממריץ את מחזור הדם
  • מגביר זיעה
  • מכייח
  • מונע הקאות
  • מפיג גזים
  • אנטיספטי.

סלרי – ירק המתאים לאיזון מנות חמות ומתובלות היטב. לגבעול תכונות רפואיות דומות לאלו של שאר חלקי הצמח, אלא שבמידה פחותה יותר. אכילת גבעולים טריים עשויה להגביר את זרימת החלב אחרי לידה. הפעילות:

  • נוגד שיגרון
  • מרגיע
  • מחטא את דרכי השתן
  • מנמיך לחץ דם

צ'ילי – הובאה למערב הודו ב-1548 והייתה מוכרת בשם פלפלת ג'יני-חמה ויבשה עד מאד. הפעילות:

  • ממריצה את מחזור הדם
  • מעוררת הזעה
  • ממריצה לקיבה
  • מפיגה גזים
  • מחטאה
  • אנטי בקטריאלית